הארכיבישוף אגואר: "Traditionis Custodes" עורר עניין בטקס הרומי
הוא מציין כי הטקס הרומי פופולרי במיוחד בקרב הצעירים ותורם ל"חלק נכבד מההתנצרויות".
"העברת האמונה", הוא מוסיף, "כבר אינה מועברת, במידה רבה, מהורים לילדים, אלא מצעירים לצעירים".
מונסניור אגואר אומר כי "רדיפה או האמצעים הקיצוניים של הפרוגרסיביות" לא יעצרו את התנועה הגוברת הזו. היא חורגת "הרבה מעבר לאופנה גרידא" – בעוד שהאופנה בששים השנים האחרונות הייתה להפוך את ה"נובוס אורדו" לכלי של הרס ליטורגי שבו הכל מותר.
הוא כותב כי ארבע תפילות האוכריסטיה של ה'נובוס אורדו' הוחלפו למעשה ב'תפילת האוכריסטיה אפס' – כל מה שעולה בדעתו של המנחה באותו הרגע.
בארגנטינה, שיעור הקתולים צנח במהלך ששת העשורים האחרונים מתשעים אחוזים לחמישים ושבעה אחוזים, והמגמה היורדת נמשכת: "זה, יחד עם קריסות דוקטרינריות, מוסריות ומשמעתיות אחרות, רוקנו את הסמינרים והמנזרים, גרמו לעריקה המונית מהכמורה ומחיי הדת, ופתחו פצע מדמם בכנסייה."
בעוד שבכנסייה כמעט ואי-נו מטיפים על חיי נצח, על הדברים האחרונים ועל ביאתו המפוארת של אדוננו, איל-טכנולוגיה מסוימים מדברים על האנטיכריסט ומארגנים מפגשים של אנשי עסקים ובעלי כוח כדי להתכונן לכך.
מונסניור אגואר הוסמך לכומר בשנת 1972 על פי ה"נובוס אורדו" ומעולם לא ערך טקסים לפי הטקס הרומי. הוא מתגורר בבית אבות לכמרים ורק לעתים נדירות יוצא מחדרו, למעט לביקורים בקפלה. הוא צופה שימות בקרוב. אחת מהסיבות הגדולות ביותר לשביעות רצונו, לדבריו, היא שהסמיך, בתפקידו כארכיבישוף של לה פלאטה, ארבעים ותשעה כוהנים ושלושה דיקונים בדרכם לכהונה.
תמונה: NewLiturgicalMovement.org, תרגום בינה מלאכותית